<h1>ראבי"ה סימנים תרל"ה—תרל"ו</h1>
<h2>דף כו.</h2>
אוכלים ושותים עראי חוץ לסוכה. [ע"ב] מעשה והביאו לו לרבן יוחנן בן זכאי לטעום את התבשיל ולרבן גמליאל שתי כותבות ודלי של מים ואמרו העלום לסוכה וכשנתנו לו לרבי צדוק [אכל פחות מכביצה נטלו במפה] ואכלו חוץ לסוכה ולא בירך אחריו. [ע"א] ואכילת עראי כדטעים בר בי רב ועייל לכלה. ואין ישנים שינת עראי חוץ לסוכה, דאין קבע לשינה. ופירות מותר לאכול חוץ לסוכה ואפילו קבע, דתניא בתוספתא דמכילתין בפרק שני [ה"ב] אמר רבי פעם אחת היינו אנ[י] ורבי אליעזר ברבי [צדוק] באין אצל רבי יוחנן בן נורי בבית שעורים והיינו אוכלים תאנים וענבים חוץ לסוכה, והכי נמי אמרינן בפרק בתרא ד[יומא] הלכה אכל ושתה בהעלם אחד [ע"ט ע"ב]. ואמרינן לקמן [כ"ז ע"א] בסוכה אי בעי אכיל [ואי בעי לא אכיל, פירוש אי בעי לא אכיל] לחם אלא פירות שאין חובתם בסוכה, דבתענית אי אפשר למיתב, כדמוכח בראש השנה. ואף ראש השנה אסור בתענית, וכן אנו מפרשים הך דפרק שלשה שאכלו [מ"ט ע"ב] ראש חודש אי בעי אכיל ואי בעי לא אכיל [אי בעי אכיל] דבר[ים] המחייבים אותו בברכת המזון [ואי בעי לא אכיל אלא דברים שאין מחייבים אותו בברכת המזון] כגון פירות. והא דאמרינן בפרק אלו דברים בפסחים [ס"ח ע"ב] [מר בריה] דרבינא הוה יתיב כוליה שתא בתעניתא לבד מעצרת וכו', נראה לי דסבירא ליה כרבי אליעזר דאמר או כולו לה' או כולו לכם, ואנו סבירא לן כרבי יהושע חציו לה' וחציו לכם. הילכך אסור בתענית.
